הלכה: תַּנֵּי סוֹמְכִין עוֹמָרִין בְּצַד גְּפָנִים. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי הָדָא אָֽמְרָה שֶׁאָסוּר לִיטַּע בְּצַד 8a קָמָה יְבֵישָׁה גֶּפֶן יָבֵשׁ. מַהוּ לִזְרֹעַ בְּצַד גְּפָנִים יְבֵשׁוֹת. נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא גֶּפֶן שֶׁיָּֽבְשָׁה אֲסוּרָה וְאֵינָהּ מְקַדֶּשֶׁת. וְאָמַר רִבִּי לָֽעְזְר דְּרִבִּי מֵאִיר הִיא דְּרִבִּי מֵאִיר אָמַר אֲפִילוּ גֶּפֶן הַצֶּמֶר אָסוּר וְאֵינוֹ מְקַדֵּשׁ.
Pnei Moshe (non traduit)
גמ' סומכין עומרין של תבואה. בצד גפנים ואין חוששין שמא מן הגרעיני' הנופלין מהעומרים לארץ יעלו צמח ויהיו כלאים בכרם:
הדא אמרה. מדלא התירו אלא עומרין שכבר נקצרו ש''מ הא אצל הקמה אע''פ שיבשה אסור ליטע בצדה אפי' גפן יבש דאל''כ לישמעינן רבותא דאפי' בצד הקמה כשהיא יבשה מותר לסמוך אצלה גפן יבש:
מהו לזרוע. בתחלה זרע ירקות בצד גפנים יבשות:
נישמעינה מן הדא. דתנן לקמן בפ''ז גפן שיבשה אסורה מלזרוע בצדה מפני מראית עין ואם זרע אינה מקדשת לאסור הזרעים בהנאה וא''ר אלעזר עלה דר''מ היא דקאמר שם דאפי' צמר גפן אוסר ואינו מקדש וה''ה לגפן שיבשה אבל לרבנן אינו אוסר א''כ ש''מ מותר לזרוע בצד גפנים יבשות אליבא דרבנן:
הָדָא אָֽמְרָה שֶׁמוּתָּר לִזְרֹעַ בְּצַד גְּפָנִים יְבֵשׁוֹת וְאִם צָֽמְחוּ מוּתָּרוֹת לְשֶׁעָבַר וַאֲסוּרוֹת לְעָתִיד לָבוֹא. כְּהָדָא רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה גָּם כְּרָמַייָא אֲמַר לְאָרִיסֵיהּ פּוּק זְרַע. מִן דִּזְרַע צָֽמְחִין. אֲמַר לֵיהּ פּוּק חֲצוֹד. מִן דַּחֲצָד אַרְטִבוּן אֲמַר לֵיהּ פּוּק סְמַךְ. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי עַד כְּדוֹן כְּרִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה שֶׁהוּא אָמַר לְדַעַת גְּמוּרָה. שְׁאָר בְּנֵי אָדָם שֶׁאֵינָן אוֹמְרִין לְדַעַת גְּמוּרָה. חָזַר וְאָמַר אֲפִילוּ רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יְהוּדָה אֵינוֹ אוֹסֵר אֶלָּא מִפְּנֵי מַרְאִית הָעַיִן.
Pnei Moshe (non traduit)
ואם צמחו. אמתני' קאי ואהא דקתני אם רצה גומם עד פחות מטפח וזורע ואח''כ משרש ועלה קאמר ואם חזרו וצמחו הגפנים יותר מטפח על הארץ מותרות לשעבר כלומר מה שכבר גדלו הזרעים קודם שצמחו מותרות הואיל והתירו לו חכמים לזרוע על סמך שישריש אח''כ ואע''פ שעדיין לא השריש אבל להבא אחר שראה שצמחו ומה שגדלו אח''כ אסורות עד שישריש הגפן:
כהדא דר''ש בן יהודה גם כרמייא. שהיה רוצה לזרוע במקומן והיה גומם וקוצץ את הגפנים והיה אומר לאריסי' צא וזרע שם בצידן ולאחר שזרע חזרו וצמחו הגפנים וא''ל צא וקצוץ א''נ צא וקצור הזרעים שלעבר דאותן מותרין הן ושלא יגדלו ביותר אחר שצמחו עוד הגפנים ולאחר שקצץ הרטובות והצומח הלח של הגפנים חזר ואמר לו צא וסמוך הזרעים בצדם:
ר''ז בעי עד כדון כר''ש בן יהודה. כלומר עד כאן שרי כה''ג אלא לר''ש בן יהודה גופיה שהוא היה נזהר ואמר לדעת גמורה שיעשה האריס כן אלא שאר בני אדם שאינן אומרין לדעת גמורה וכלומר מי חיישינן שאם אתה מתיר לו את הזרעים שגדלו לשעבר אף הוא יתיאש מלקוצרם אחר שחזרו וצמחו הגפנים:
חזר. ר''ז ופשיט לי' לנפשיה ואמר אפי' ר''ש בן יהודה לא היה נזהר לאסור את שלהבא אלא מפני מראית העין שהרואה אומר שזרע הזרעים בעוד שלא נגממו הגפנים עד פחות מטפח או שנזרעו אחר שחזרו וצמחו וכיון שאינו אסור אלא מפני מראית עין לא חיישינן למידי דהא מיהת כשזרע. הזרעים בהיתר הוא שזרע:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source